שיניים כלואות הן שיניים שלא בקעו לחלל הפה, ונותרו בתוך הלסת, ואילולא התערבות אורתודונטית, ישארו כלואות.
שכיחות התופעה עומדת על כ-2-3% מהאוכלוסיה, והשן השכיחה ביותר להיכלא (למעט שיני הבינה) היא הניב העליון. 
קיימות סיבות רבות לכליאת שן בינהם אובדן מקום, חותכת צדדית קטנה או חסרה, הפרעות חסימתיות, שן עודפת ועוד. 
הטיפול האורתודונטי מותאם לכל מקרה ומקרה, לאחר אבחון וצילומים רנטגנים.
חשוב לציין, שרובן המוחלט של השיניים הכלואות ניתנות להבקעה בהצלחה, אך עם העליה בגיל (ובפרט מעל גיל 30-40), ישנה ירידה בסיכויי ההצלחה להבקעת השן.
כתלות בהחלטה הטיפולית, ועל מנת לטפל במצב זה, יש צורך ב״גשר״ על השיניים, תוך יצירת מקום לשן הכלואה. השן הכלואה נחשפת בהליך כירורגי קל, ובמהלכו מודבק עליה מכשור המאפשר את משיכתה לקשת השיניים. לאחר החשיפה מפעילים כוחות קלים על השן למשיכתה למיקומה התקין. הפעלת המשיכה מתבצעת מדי מספר שבועות עד לבקיעתה, ומיקומה התקין בקשת.